מכרז נולד לרוב מצורך של הממשלה לבצע פרוייקט מסויים, ומחוסר יכולת שלה לבצע אותו בעצמה. בעשורים האחרונים לממשלה יש מעט יכולת לספק שירותים בעצמה והפתרון השכיח הוא “למכרז” את השירות אותו היא מעוניינת לספק. שירות זה יהיה בדרך כלל שירות שהיא מחויבת לספק לאזרחים על פי חוק והחלטות ממשלה.
רקע כללי
מכרז מהווה את הדלת הראשית לתקציבי הממשלה, דרכה ניתן להגיע לתקציבים הגדולים ביותר. רבים טוענים שהגשה למכרז מהווה “כאב ראש” ארגוני והם כנראה לא טועים לגמרי. מנגד, ארגון שמעוניין להיות שחקן מרכזי במגרש בנושא מסוים, לא יכול להרשות לעצמו שלא לפעול דרך הדלת הראשית הזו.
ב15 השנים האחרונות מתרחש שינוי בעולם המכרזים וישנה התכווננות למכרזים ארוכי טווח עם תחנות יציאה לממשלה. קיימים גם מכרזי מאגר שבהם הזוכים נרשמים במאגר ספקים, וכאשר לממשלה יש צורך מסיים, רק מי שקיים במאגר משתתף בתחרות לספק את אותו השירות.
קשה להיכנס אבל שווה להתאמץ – אז למה כן מכרזים?
עבודה לאורך זמן – יתרון גדול במכרזים הוא העובדה שמרגע שזוכים במכרז, הפקידים וגם הארגון יעדיפו להמשיך לעבוד יחד לאורך שנים, אלא אם יש משבר חמור בין הפקיד האחראי לבין הארגון שמספק את השירות.
תקציבים גדולים- כאמור, מכרזים מהווים את הדלת הראשית לעבודה עם משרדי ממשלה. התקציבים הגדולים ביותר מופנים לרוב דרך דלת זו. דלתות אחרות לעבודה עם הממשלה, עליהן נפרט בבלוגים נוספים, מהוות השלמה חשובה, ולעיתים הכרחית, אך ארגונים שמצליחים להיכנס בדלת הראשית נהנים לרוב מתקציבים גדולים בהרבה.
התרחבות הארגון – זכיה במכרז מהווה הזדמנות להתרחבות העשייה של הארגון בצורה משמעותית. פעמים רבות מכרזים מכוונים לנתינת שירותים באזורים שונים ברחבי הארץ ולאוכלוסיות מגוונות. לאור כך, התקשרות במכרז מאפשרת קפיצת מדרגה בכמות האנשים הנחשפים לארגון, וכן התרחבות לאזורים חדשים בהם הארגון אינו משפיע כיום.
לגיטימציה לפעילות הארגון – זכיה במכרז מהווה נקודת מפתח בארגון כיוון שהיא מייצרת בנוסף להכנסות ולפעילות הישירה מהמכרז, גם לגיטימציה ציבורית לפעילות הארגון, וגם לגיטימציה מול תורמים. ארגון שזכה במכרז להפעלת תוכניות ברחבי הארץ, לרוב נתפס כארגון מקצועי, אמין, ובעל ערך מוסף. (יש לציין שבמקרים מאוד מסוימים עבודה במכרז עם הממשלה דווקא מרתיעה תורמים או אנשים פרטיים ספציפיים, אך זה היוצא מן הכלל).
היכרות עם פקידים בדרגים שונים – כמו כל צרכן נבון, גם פקידים עושים סקר שוק לא פורמאלי בינם לבין עצמם, ומבקשים המלצות מעמיתיהם במשרדים השונים בנוגע לגופים מסוימים לפני התקשרות איתם. גוף שעובד מול הממשלה במכרז מסוים, הופך להיות גוף מוכר במשרדי הממשלה עם מוניטין חיובי והסיכוי שלו להרחיב את הפעילות גדל בהתאם.
מדוע כדאי לא לגשת למכרזים?
מכרז עולה כסף – המחיר המיידי והמובהק הוא בשעות העבודה של דרגי הניהול בגוף המגיש, וכן עבודה אדמיניסטרטיבית לצורך הבאת ערבויות, אישורים מרואי חשבון, החתמות עורכי דין, ועוד. הדברים הללו עולים כסף ויכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים. בנוסף, הארגון מתחרה מול ארגונים דומים לו. כדי לבלוט ולהעלות את הסיכויים לזכייה, ארגונים רבים שוכרים יועצים מומחים, עיצוב מקצועי וכו’. שכירת אנשי מקצוע איכותיים אכן מעלה משמעותית את הסיכוי לזכות, אך גם פה מדובר בהוצאה נוספת, ולכן לפני כניסה להליך של הגשת מכרז מומלץ לבצע עבודת מודיעין כדי להבין מה הסיכויים של הארגון לזכות. ניתן לחלופין להתייעץ עם גורמים שמתעסקים במכרזים ויוכלו לכוון את הארגון בצעדיו הראשונים.
לא מתאים לארגונים קטנים– הן בשל הסיכונים והן בשל היקפי העבודה, מכרזים לא מתאימים לארגונים בתחילת דרכם. עם זאת, ניתן ואף מומלץ להתחבר לארגונים גדולים יותר ולגשת למכרז ביחד איתם, ובכך לצבור ניסיון ויכולות על מנת שהארגון יוכל לגשת בעתיד למכרזים באופן עצמאי.
ראיתם מכרז שרלוונטי לארגון שלכם? מחפשים מישהו שיסייע לכם בחשיבה ובהכנות או לחלופין יבדוק את העבודה שלכם בצורה ביקורתית? תכתבו לנו – Office@DNAidea.co.il
