עמותות, כדאי שתכירו – חמישה ערוצי עבודה שימושיים מול הממשלה

בפגישות ייעוץ, הרצאות וסדנאות אנו מרבים לעסוק בשאלה הפרקטית – אלו ערוצי משאבים ממשלתיים פתוחים ונגישים לעמותות? אציג בפוסט זה מספר ערוצי המשאבים, הערוצים העיקריים עימם עובדים מרבית הארגונים:

א. מכרז ממשלתי

מכרז ממשלתי הוא הכלי העיקרי של הממשלה להעביר כסף לספקים שונים, מה שאומר שזה כלי אדיר מבחינה תקציבית. מכרז נמשך פרקי זמן ארוכים מאוד ושואב תקציבים מרובים, אך הספק הנבחר בסוף יבצע את עבודתו במשך שנתיים לפחות, עם אפשרות הארכה לחמש. הדבר מעניק יציבות משמעותית לארגונים.
מכרז הוא תהליך שאינו מתאים לארגון קטן, משום שהוא דורש משאבים אדירים להגשה. יתר על כן, התהליך המכרזי לוקח זמן רב, והסרבול האדיר שלו גורם לעתים רבות לניפוח הצעות המחיר על ידי הארגונים המגישים את ההצעות. מנגד, לארגון גדול, או לארגון שרוצה להיות גדול – המכרז הממשלתי הוא צינור משמעותי. ניתן גם לגשת למכרז בשיתוף עם ארגון אחר, מה שיאפשר יתרון לגודל ולמומחיות המשותפת.
צריך לזכור שהממשלה אמנם נדמית כמו גוף אחד גדול, אבל בסוף גם היא מורכבת מאנשים פרטיים. שווה להשקיע בשיחות עם בעלי התפקיד הרלוונטיים. החל משאלות ספציפיות לגבי המכרז – האם שווה לי להגיש, ומה בדיוק לכתוב – ועד הזמנה שלהם לסיור בפעילות שהארגון שלכם עורך. הדרג המקצועי גם נגיש ופנוי הרבה יותר מאשר הדרג הפוליטי, שיקשה עליכם להביאו לפעילות אותו אתם עורכים.

ב. מיזם משותף

מיזם משותף הוא שיתוף פעולה בין הממשלה, לבין מיזם שבדרך כלל כבר קיים. הממשלה מממנת חצי מעלות המיזם, והארגון מממן את החצי השני. פקידי ממשלה נוטים לאהוב את צורת ההפעלה הזאת, משום שהיא גם מאפשרת להם למנף את הכסף הממשלתי שבידם, וגם כי היא בד"כ מסורבלת פחות ממכרז. מכיוון שהמיזם המשותף יוקם יחד עם ארגון/ארגונים המכירים את העשייה בשטח, הוא ייטה להיות מתאים יותר לדרישות ולצרכים האמיתיים של המוטבים שלו.
מנגד, מכיוון שמיזם משותף אינו חייב להיעשות במכרז, שומרי הסף בממשלה נוטים לתקוף אותו, ולהותיר אותו כאופציה מוגבלת בזמן. כך שאם תכנית מתנהלת כמיזם משותף במשך תקופה, לאחר כמה זמן ידרשו שומרי הסף להוציא מכרז דרכו תתבצע ההתקשרות.

כמו כן, לצורך הקמת מיזם משותף יש לגייס חצי מהסכום, מה שמהווה נטל כלכלי משמעותי עבור ארגוני חברה אזרחית. ישנם גופים מסוימים – החטיבה להתיישבות, הג'וינט, הסוכנות היהודית ועוד – הנדרשים לגייס רק רבע מהסכום הנדרש למיזם. דבר זה גורם לעמותות רבות שאינן יכולות לגייס סכומים כה גדולים להתחבר עימם, ולהקים את המיזם המשותף בעזרתם. כמובן שהם לוקחים תקורה מסוימת בדרך, ומסרבלים את הבירוקרטיה הנדרשת עוד יותר.
מיזם משותף צריך להיות מאושר על ידי הגורמים המקצועיים בפקידות ועל ידי ועדת מכרזים. לאחר האישור, המיזם המשותף מועלה להערות הציבור למשך שלושים יום באתר מנהל הרכש, והציבור יכול להגיש התנגדויות למיזם. לעתים מיזמים נתקעים בעקבות התנגדויות שעולות מצד מתחרים.

ג. נוהל הצעות מחיר (כדוגמא לפטור ממכרז)

פטור ממכרז מכיל אופציות מגוונות מאד (הרחבה ניתן לקרוא בחוק חובת המכרזים). לטובת הפוסט הזה בחרתי להתמקד באחת מהן- נוהל הצעות מחיר. מדובר במנגנון המתאים לפעולות קטנות וזולות, אותם רוצים לעשות באופן מהיר יחסית. אם זו הצעה שגובהה פחות משלושים אש"ח, ניתן לאשר אותה לאחר בחירה של הצעת המחיר הזולה ביותר מבין שתי הצעות בלבד, ללא צורך ביציאה להליך מכרזי. אם מדובר על הצעה של פחות מחמישים אש"ח, דרושות שלוש הצעות. זו דרך טובה מאוד עבור ארגון המעוניין "להכניס רגל" בדלת הממשלתית, ולפיכך רוצה לפתוח בפעולה קטנה. הארגון יפנה אל הפקיד הרלוונטי, ויציע את השירות המדובר. אם הפקיד יהיה מעוניין בביצוע הפעולה הזו, הוא יכול לצאת להליך של פטור ממכרז.
מצד שני, יש לזכור כי מדובר בהקשר נקודתי וזול יחסית, שאינו מסוגל להמשך מעבר לאותה פעילות קונקרטית. בנוסף, הארגון חייב שיהיה לו אישור ניהול תקין בכדי שהממשלה תוכל לעבוד עימו. כמו כן, לעתים גובהו הנמוך של הסכום בפטור ממכרז יכול להפוך את כל הסיפור ללא כדאי, וכדאי לארגון לבחון את העניין מראש.

ד. תמיכות

תמיכות על פי סעיף 3א הם מסלול דרכו משרדי הממשלה תומכים בארגונים ועמותות הפעילים בתחום מסוים. כל משרד ממשלתי קובע מבחני תמיכה בתחום אחריותו, והארגונים העומדים בקריטריונים שנקבעו במבחן התמיכה – זוכים לתמיכה תקציבית בהתאם לגובה שנקבע בתמיכה עצמה.
בעשורים האחרונים התמיכות הממשלתיות עברו שינוי משמעותי, והיום הם נגישים לכל באתר של כל משרד ממשלתי, וחלה עליהם חובה להציג תבחינים (קריטריונים) שוויוניים ומסודרים לכל תמיכה.
צינור התמיכות יכול להיות משמעותי מבחינה כספית לארגונים ללא מטרות רווח, אך הוא דורש התמצאות בנבכי הבירוקרטיה. יתר על כן, כל מבחן תמיכה דורש עמידה בתנאים משלו, ואלו יכולים להיות שונים מאוד ממבחן למבחן. לפיכך, מדובר באפיק הדורש השקעה מרובה מארגון. כמו כן, הגשת תמיכה בהצלחה מקל מאוד על הגשת תמיכה בשנה העוקבת, וכך הלאה. כך שמדובר בצינור הנחשב יחסית יציב מבחינת פוטנציאל הכנסה. כמו כן, ההגשה של הטפסים מתרחשת בפרק זמן ספציפי ומוגדר במהלך השנה, כך שאין זו הפתעה המונחתת על הארגון ללא הכנה מראש.

ה. עזבונות

עזבונות הם סכומי כסף שנתרמו על ידי אנשים שונים למדינת ישראל, לצורך קידום מטרה מסוימת להעדפתם. את הכספים מקצה ועדת העזבונות במשרד המשפטים, בהתאם לקריטריונים המפורסמים לכל אחד מן העזבונות. מדובר בסכומים בגבהים משתנים, אך בד"כ אין מדובר בסכומים גדולים מאוד. אולם, מדובר במסלול הדורש התמצאות בנבכי הבירוקרטיה של הגשת עזבונות, ובשל גובהו של הסכום לא תמיד הדבר משתלם לארגון.
דווקא בשל סיבות אלו, לא הרבה ארגונים מכירים את הנתיב הכספי הזה, ולפיכך ארגונים המוצאים עזבון רלוונטי יכולים להרוויח מכך.

קיים עוד מידע רלוונטי אבל יש דברים בהם עדיפה התורה שבעל פה…

Join the discussion תגובה אחת

רשום תגובה