מודל הVESPA ליזמות ציבורית
מודל הVESPA פותח על ידי אברהם אסבן בשנת 2013 והשתכלל בסיוע של שותפים וקולגות.
מאז המצאתו שימש המודל מאות יזמים, ארגונים וחברות לטובת פיתוח מוצרים ושירותים למרחב הציבורי, בסדנאות, תהליכי ייעוץ ותהליכי Product (פיתוח מוצר).
רקע
חשוב לראות את המציאות המורכבת – אך לא פחות חשוב לפשט אותה לטובת הנעת תהליכים. הייחודיות של הVESPA נמצאת בפשטות שלו והנגישות שלו לכל יזם ומנהל.
המודל מכיל חמישה שלבים בלבד:
- Vision – ניסוח חזון למיזם על בסיס פיתוח “כאב הבטן”, הגדרת הבעיה שאינה מקבלת מענה ותיאור תמונת עתיד רצויה.
- Ecosystem – מיפוי מגמות, טרנדים ודינאמקות בסביבה ואת השחקנים ובעלי העניין המרכזיים (Stakeholders mapping). למידת השוק והמתחרים וניסוח הערך המוסף הייחודי (unique value proposition) אותו אנו מעוניינים לייצר בזירה.
- Strategy – מיפוי אסטרטגיות וכיווני פעולה אפשריים, בחירת אסטרטגיה מובילה ואיתגור שלה על ידי מודלים משווים (דוגמת ‘המודל המערכתי’ או SWOT),
- Planning – תרגום החזון ליעדים ולאבני דרך, ננסח את “הצעד הראשון” להתקדמות ונעריך משאבים לצעד זה, נבנה תכנית ראשונית לגיוס משאבים, נייצר מפת ממשקים, נגדיר ערכי מיתוג ושלבי שיווק וננסח נתיב קריטי לפיתוח המיזם.
- Action – נבנה תכנית עבודה לחודשיים הקרובים למימוש ניצחונות מהירים, נבחן את החיבור למצפן האישי וליכולת המימוש שלנו.
למי השירות מיועד?
- למנהלים הרוצים לפתח מוצר או שירות חדש/קיים
- לצוות ניהולי המחפש רעיונות לכיוונים אסטרטגיים להתפתחות הארגון או החברה
- ליזמים עסקיים וחברתיים המעוניינים להסתייע בפיתוח מוצר או שירות חדש
שלבי עבודה עיקריים
- הגדרת בעיה ציבורית איתה נרצה להתמודד– יוזמה צריכה להתחיל מתוך צורך. אנחנו רוצים לחדד את הצורך כדי להניע ולרתום שותפים.
- גיבוש חזון קונקרטי – חזון הוא תמונת המציאות האידיאלית אך ישימה בעיניכם. חשיבה על תמונת עתיד רצויה וניסוח ראשוני של מדדים להצלחה. החלק הזה משמעותי לסיפור שאנו מספרים לעולם ולכן הוא חייב להיות מעורר השראה ולא טכני.
- ניתוח המערכת – מיפוי שחקנים ובעלי עניין במרחבי הפעולה הרלוונטיים לארגון/יוזמה, עלינו להבין אילו גורמים משפיעים עליו ומעצבים את הסביבה שלנו, ניתוח הרלוונטיות ורמת ההשפעה של השחקנים
- מיפוי כיווני פעולה אסטרטגיים – למידה מארגונים מקבילים, העמקה במספר כיוונים ולמידה ממקורות חיצוניים. יש לזכור כי אסטרטגיה תמיד מגיעה מתוך הקשר והמיקום שלנו ‘על המגרש’
- תכנון מפורט – בשביל להצליח עלינו להתמקד ולהתמחות בנקודה מסוימת. אסטרטגיה מתבטאת גם בכך שאנו מגדירים את ‘מה שאיננו עושים’, משם ניתן להמשיך לתרגום יישומי של הכיוונים האסטרטגיים לכדי תכנון משאבים/תקציבים/לו”ז/חלוקת אחריות
- איתור שותפים – מיפוי וניתוח של שותפים הרלוונטיים ליוזמה שלנו, חשיבה על החוזקות שלנו (מה יגרום להם להגיע ולשתף איתנו פעולה?), המשאבים והצרכים שלנו (מה אנו צריכים מהם?), תזמון (עם מי כדאי להתחיל? מי יכול לסייע לנו לרתום אחרים?) והשלכות חיבור השותפים להמשך הדרך
- התנסות ראשונית – עלינו לחשוב מהו ה-MVP שלנו – Minimum Viable Product (מוצר בר קיימא מינימלי), לשער השערות לגבי המוטבים/פרסונות שלנו ולצאת להתנסות קצובה בזמן ותשומות כדי ללמוד ולשפר.
- התנעה בפועל – מהם הפעולות אותם נרצה לקדם בתקופה הקרובה? מה הולך לחסום או להפריע לנו? (וכיצד ניתן להתמודד עם הסחות אלו?)
